עכבר שאג, מי לא  יירא ? !                                                                                                                                                                                                      

                                                                                                         18.3.2004

 

נפל דבר בישראל. דבר גדול. יוסי ביילין זכה בפרימריז של מפלגת (או תנועת)  "יחד" ובכך הוגדר ע"י גורמים בעיתונות הישראלית כ"מנהיג השמאל". אתם מבינים?! אתם מעכלים?!

הצביעו בבחירות יותר מ 50% ממתפקדי המפלגה שכל כולם  ביחד הם כ-21000 איש. השתתפו בבחירות אם כך, כ-16000 בוחרים. מתוכם הצביעו עבור יוסי ביילין מעט יותר מ-50%, כלומר כ-8000 (שמונת אלפים) איש. אתם מבינים?! כ-8000 איש עשו את יוסי ביילין "מנהיג השמאל" בישראל. מי היה מאמין! אוי לנו ואבוי לנו! אוי לנו ואבוי לשמאל הישראלי! אוי לנו ואבוי לחברה הישראלית! אוי לנו ואבוי למדינת ישראל!

אז ה"מנהיג" הזה בקושי הספיק לספר לעולם שהוא זכה  בתמיכת כ-10% ממספר הבוחרים הנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה בבחירות לכנסת וכבר ניפח את חזהו (לא הצד החזק שלו) ופתח את פיו (הצד החזק ביותר באישיותו) והחל לפזר איומים. אז הוא מאיים על מפלגת העבודה שרק לפני מעט למעלה משנה הצליחה להפטר מעונשו. הוא מאיים על שמעון פרס שהיה לדבריו "מורי ורבי", שזה דבר שבהחלט צריך להדאיג את כולנו. הוא מאיים על אריק שרון ומפלגת הליכוד שזה דבר שאני אישית הייתי תומך בו. מאידך הוא מחלק מחמאות לרן כהן, שלדעתי הוא השמאלן האמיתי היחיד שיהיה במפלגה החדשה וזה דבר שצריך להדאיג ביותר את –רן כהן-. הוא מזמין את יוסי שריד לשתף איתו פעולה וכולנו יודעים כי "שיתוף פעולה " שכזה כמעט שחיסל את מרצ בבחירות האחרונות.

אז שיקום מישהו ויגיד לי שזו לא שאגה אדירה. לא בהכרח שאגת אריה אלא רק "שאגת עכבר". נו אז שיקום מישהו ויאמר לי שאם זה כך, אז אין צורך לפחד. אני מוכרח להודות שדווקא הפעם אני לא סתם ירא, אני אחוז חרדה, ולמה?

מפני שאני מוכן להודות שאני מאמין שעל אף הכל. על אף הטוב והרע שבה, מפלגת העבודה היא עדיין המפלגה הגדולה הקרובה ביותר לשמאל. לא שמאל במרכאות אלא שמאל-שמאל. לצערי אינני יכול לומר זאת על מנהיגות המפלגה שכיום היא ברובה אוסף של אנשים פסוודו-סוציאליסטים, פסוודו-ציונים. אנשים שגדלו במסדרונות בית המפלגה, מה שפעם קראו "עסקנצ'יקים" שגדלו להיות עסקנים והיום הם "מנהיגים". אחד מה"מנהיגים" האלה, ולוא דווקא הזוטר שבהם, היה יוסי ביילין. בין האחרים ישנם כאלה שהיו בעבר שותפים לחתרנות שאותה למד יוסי ביילין  ממורו ורבו שהיה ה"חתרן בלתי נילאה" ואי אפשר להתכחש לכך שהיה תלמיד מוצלח ביותר וזו סיבה מספיק טובה שמפלגת העבודה ומנהיגה הזמני-ניצחי ייזהרו כי מי כמוהם יודע את טיבו של "מנהיג השמאל" החדש.

אם מפלגת העבודה היא שמאל, אפשר לומר כי גם מה שהיה מרצ, היה שמאל. אני לא יודע כמה זמן יקח למנהיג החדש של "יחד" לחסל סופית את השמאלנות הציונית הסוציאליסטית של מה שהיתה ואולי עודנה מפלגת מרצ או לפחות חלקים ממנה. אינני יודע עוד כמה זמן יהיה רן כהן מוכן להיות חוטב העצים ושואב המים של יוסי ביילין. מה שבטוח הוא שרן כהן לא יהיה שותף שווה לביילין כי ביילין לא יהיה מוכן לקבל מישהו שונה/ שווה לו או בכיר ממנו. זה גם מה שמעמיד בסימן שאלה מה תהיה מערכת היחסים בין שני היוסים: יוסי שריד ויוסי ביילין. שני מנהיגים קטנים עם אגו ענק. מה שברור הוא שאם ביילין יצליח לצבור כוחות, יביא הדבר להתמודדות עם יוסי שריד על המנהיגות. אם חס וחלילה יקרה מה שאני מפחד ממנו והשמאל הישראלי ימשיך להתדרדר ומנהיגותו של ביילין תגרום להתפצלויות נוספות עד שכל מה שישאר יהיה רסיסי רסיסים, יהיה זה סופה של הציונות הסוציאליסטית שלדעתי היא ובעיקר היא איפשרה את הקמת המדינה ואת השמירה על קיומה  בעשרות השנים הראשונות ועד למהפך הפוליטי שבמידה רבה היה תוצאה של עלית המנהיגות הנפסדת של השמאל הישראלי בשנים האחרונות.

 

אם כך אולי כדאי שנקשיב היטב ל"שאגת העכבר" ונציב לעכבר גבולות. גבולות למדיניותו. גבולות לקשריו עם יוצרי החורים בגבינה השווצרית או עם כל גורם זר שטובת מדינת ישראל אינו הדבר הראשון בחשיבותו בשבילו.

כדאי שניזהר. עכברים, אפילו שהם קטנים, גורמים לנזקים גדולים. ע"י כירסום נסתר הם מביאים להתמוטטות של מפעלים גדולים אפילו יותר ממדינת ישראל. יהיו גם שיזכירו לנו שעכברים הם אחד הגורמים הידועים התורמים להפצת מחלות ועד להתפרצות מגפות.

 

זיכרו! כדאי שניזהר !!!