אור לגויים ( וגם לנו )

"ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור... וירא אלוהים את האור כי טוב... ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה. ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בראשית פרק א' פסוקים 3-5). ככה פשוט, כל כך פשוט, כמעט כמו כלום, צ'יק צ'ק, אור, חושך, ויהי ערב ויהי בוקר וגמרנו.

טוב. את זה עשה אלוהים בכבודו ובעצמו. אצלנו עשה את זה ראש הממשלה אהוד ברק שחשב שהוא אלוהים והסתבר לו שהוא לא. זה לא הלך בקלות ולא כל כך מהר. היה צורך בלחץ ציבורי, היו צריכים להשמע איומים מפה ומשם. היו צריכים לההרג שלשה עשר בני אדם שהם במקרה גם בני מיעוטים, ערבים ישראלים, אזרחי המדינה. דבר שלא ייעשה, אבל שנעשה. אז מצאו איזה שופט, אור, שישפוך מעט אור על מה שקרה. הוסיפו לו עוד שניים, אחד שופט ואחד פרופסור, אנשים מכובדים, משכילים, מוסמכים ובעלי ידע עמוק בנושאי משטרה ומאבקים מזוינים. שני יהודים טובים שספק אם ראו פעם בחייהם הפגנות אלימות כפי שהיו באוקטובר 2000. שאולי ראו פעם בחייהם המון משולהב. שאולי עמדו אי פעם בקרבתם של ערבים זועמים. או אולי לשם שינוי בקרבתם של שוטרים בזמן מילוי תפקידם. באמת! תסלחו לי! איך לא נמצאו מתאימים מהם להיות הבסיס לוועדת חקירה שתבחן את מה שקרה באותו יום מר ונמהר של הפגנות סוערות, של הפרות חוק, שניתנו להן משמעויות לאומיות, או אם תרצו, משמעויות לאומניות. וכדי שהוועדה תהיה מאוזנת הוספו לה גם שופט ערבי, מסכן!

קשה לי לחשוב על משהו יותר אומלל מוועדת החקירה הזו שהוקמה לחקור דבר שמעולם לא קרה לפני כן ואני מקווה שגם לא יקרה אף פעם בעתיד. ובכלל, אם תרשו לי, כל ענין וועדות החקירה וכל החקירות שהיו בעבר מוכיחות זאת, הוא דבר מטופש למדי. מטופש לא מכיוון שלא צריך לבדוק מעשים חריגים ובעלי משמעות, בין אם כדי למצא מה היו הגורמים למעשים אלה ויותר מכך להבין ולדעת את מהות המקרים לגופם. צריך לבדוק ולחקור ולהבין ואפילו, בהסתייגות רבה, להסיק מסקנות. אבל הדבר צריך להעשות על ידי מי שמסוגל לבדוק ולחקור ולהבין את נושא החקירה. לצערי, עם כל הכבוד לחברי הוועדה המכובדים, אני מטיל ספק רב ביכולתם לבדוק ולחקור ולהבין את מה שקרה. לאור זאת אני שולל באופן מוחלט את כושרם להסיק מסקנות כל שהן, אישיות ו/או מקצועיות, בנושאים ובתחומים שבהם אין להם אפילו מושג קלוש.

יקפצו הקופצים ויאמרו שאיך זה שאני אומר דברים שכאלה, כי לדעתם ולדעת אחרים, וועדת חקירה היא אחת מאבני היסוד של חברה דמוקרטית ומשטר דמוקרטי. אז ירשו לי הקופצים לסבר את אזנם כי לא כך הדבר, ולמה?

כל מי שיודע, וכל מי שאינו יודע כדאי שידע, כי וועדת חקירה, מעצם הקמתה ומינויה, מכילה בתוכה שתי רעות חולות בסיסיות. האחת: כל מי שממנה וועדת חקירה קובע מראש, כבר בהצגת כתב המינוי, את התשובות ואת הממצאים להם הוא מצפה. כך הוא הדבר גם לגבי אלה הדורשים את הקמת וועדת החקירה. גם הם יהיו מוכנים לקבל את ממצאיה, מסקנותיה  והמלצותיה אך ורק אם הדברים יספקו את רצונם. והשניה: כל חברי וועדת חקירה המכבדים את עצמם, וביחוד אם הם ישראלים, לא יקבלו את תכתיב ומסגרת כתב המינוי ומיד ימצאו דרכים וסיבות להרחיב או לצמצם את נושאי החקירה ולהתאימם להשקפתם הם. כך הוא הדבר מאז שהחלו להקים בארץ וועדות חקירה, דבר שבשנים האחרונות היה לתחביב נפוץ. אפשר לומר על הנושא מה שרוצים, אבל מי שיאמר שוועדות החקירה שקמו בישראל עד היום היו אובייקטיביות, לא יאמר אמת!

ככל שנושא הבדיקה רגיש יותר ויותר נתון במחלוקת כך נכונים יותר הדברים שלעיל.

ראש הממשלה אהוד ברק התנגד להקמת הוועדה ונימוקיו עימו. שלמה בן עמי, השר לבטחון פנים, התנגד להקמת הוועדה והסיבות לכך ברורות. המשטרה התנגדה להקמת הוועדה וכולם יודעים למה. ערביי ישראל דרשו את הקמת הוועדה ולא רק מפני שנהרגו שלשה עשר איש, אפילו שדבר זה כשלעצמו הוא סיבה מספקת. יחד עם זאת היה ברור כי כל החלטה שלא תמצא אותם זכאים לא תתקבל על ידם, כל ממצא שיצביע עליהם כגורם שתרם להתלקחות יידחה על ידם. וכל החלטה שלא תהיה בה עריפת ראשים תהיה המשך היחס המפלה בין היהודים לערבים. כתמיכה פוליטית במסווה של מוסר כזה או אחר תמכו בדרישה המפלגות והתנועות הערביות בישראל.כל התנועות המניפות את דגלי זכויות האדם והאזרח, מיהרו גם הן לקפוץ על העגלה הנוראה הזו הנושאת את גוויות ההרוגים.

אז היתה לנו וועדת אור. וועדה מכובדת לכל הדעות. וועדה שבדקה וחקרה במשך שנתיים והוציאה לאור דו"ח של 800 עמודים. באמת עבודה רצינית. אם היו ממנים לנושא את וועד כיתה ד' של בית הספר היסודי, יש להניח שהיתה יושבת על המדוכה אולי יומיים והיתה מוציאה דו"ח באורך של אולי 8 עמודים ויש להניח שערכה של הוועדה וערכו של הדו"ח לא היו פחות חסרי ערך מוועדת החקירה הממלכתית ומהדו"ח המכובד שהוצא על ידה. ולמה?

את מידת התאמתו של השר לביטחון פנים לתפקידו יכול היה לדעת גם ילד קטן בעל היגיון שטרם עוות.

את מהותן של ההפגנות האלימות שארעו במקומות השונים ובעיקר בוואדי ערה, יכלו לקבוע גם ילד וילדה שמונו לבדוק את הנושא.

את האפשרות שערביי ישראל יסכימו לכך שהיו אלה התפרעויות שהיה בהן יותר משמץ של לאומנות, אפשר

היה לבטל לאחר משאל של שעה אחת ברחוב הערבי.   

רק פתי היה מאמין שאת הסכמתו של הרחוב הערבי ואת הסכמתן של המפלגות הערביות ושל התנועות להגנה על זכויות האדם והאזרח, למסקנות שאין בהן עריפת ראשים של אנשי המשטרה והמנהיגות הפוליטית, אפשר היה להשיג.

ואכן, הוועדה המכובדת, היא לא היתה סתם וועדה שתבדוק את מה שביקשו ממנה לבדוק. הוועדה בדקה בציציות ההיסטוריה של העם הערבי ושל העם היהודי. את ההיסטוריה של המאבקים שהיו בין העם הערבי והעם היהודי. את תרומתה של התנועה הציונית למה שקרה ולמה שיקרה. הוועדה השכילה להבין את משמעות המילים הערביות "נכבה" ו"צומוד". היא למדה על הבעיות הסוציו-אקונומיות בחברה הערבית. היא חקרה את בעיות האפליה הפוליטית והכלכלית של ערביי ישראל כפי שסיפרו לה על כך המופלים עצמם. אכן עבודה רצינית שאולי חלק זעום ממנה היה רלוונטי לארועי אוקטובר שנת 2000. אך ראה זה פלא. עד שהוועדה המכובדת גמרה לעסוק במה שעסקה, אהוד ברק כבר לא היה ראש ממשלה. שלמה בן עמי כבר לא היה השר לבטחון פנים. כמעט כל קציני המשטרה שהיו מעורבים בארועים כבר לא היו קציני משטרה. אך הדבר המשמעותי ביותר שקרה הוא שערביי ישראל, אלה שדרשו את הקמת הוועדה, כבר לא זוכרים ואולי לא רוצים לזכור, ובצדק, את ארועי אותם הימים.

אבל ההצגה חייבת להימשך, והוועדה המכובדת מכנסת מסיבת עיתונאים, שממהרים לרקוח מטעמים חסרי טעם מ-800 עמודי הדו"ח. וממשלת ישראל ממהרת להתכנס ו"מאמצת את כל מסקנות הוועדה", וכדי שהקומדיה תהיה מושלמת הממשלה ממנה מיד וועדת שרים מכובדת הרבה יותר מוועדת החקירה (5-6 שרים) שתפעל ליישום כל המסקנות. כלומר להאשים את אהוד ברק על שלא ידע. לקבוע ששלמה בן עמי לא היה מתאים לתפקידו ולכן שוב לא יוכל לכהן בתפקיד שכזה. ושיש להדיח את קציני המשטרה שכבר אינם קציני משטרה ...

אתם יודעים מה? מה שהיה בעצם בכלל לא חשוב. מחר יהיו מי שידרשו הקמת וועדות חקירה, כי נושאים חשובים שצריך יהיה לחוקרם, לא יחסרו. ויהיו מי שימנו וועדות חקירה חדשות כי הדמוקרטיה, חשוב יותר שתיראה מאשר שתיעשה.

נו, מילא, כמו שנאמר בהתחלה שאלוהים יצר אור וברא חושך, ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד, חדש, אז באמת שלא כדאי לדאוג יותר מידי, הרי מחר יהיה יום חדש.