חלונות

 

לדני שלום

 

תרשה לי להתייחס לדבריך בענין "החלון שייסגר". אינני רוצה לחלוק על דבריך אלה אלא לחדד מספר נקודות. בדבריך אתה משתמש במגוון הגדרות כמו: "טרור וגי’האד עולמי". "טרור עולמי". "איסלם מתון". "טרור מוסלמי". (דוגמאות מהפיסקה הראשונה). מכיוון שאני רואה בשימוש בהגדרות בעיקר בעיה סמנטית, אנסה גם אני, רק במעט, להתייחס לנושא הסמנטיקה. "טרור עולמי" הפך להיות מושג כללי. אכן, לדעתי, הטרור קיים בהרבה מקומות בעולם, אולם במרבית המקרים הטרור הוא מקומי וספציפי למדינות מסויימות, לחברות מסויימות ולמטרות מוגדרות. אסייג את דברי כלפי "הטרור המוסלמי", מושג שאשתמש בו רק כדי לנסות וליצור שפה משותפת.

בדרום אמריקה נגועת הטרור מתנהל המאבק בעיקר כנגד מישטרים מקומיים. המאבק במהותו הוא מאבק על השילטון כדי לשנות את מהות המישטר (רודנות לעומת דמוקרטיה וכדומה). או על בעיות כלכליות- סוציולוגיות (סוציאליזם לעומת קפיטליזם, עושר לעומת עוני, וכדומה). בכל המקומות האלה מסתתר המאבק מאחרי סיסמאות כמו: טרור לעומת מאבק לחופש, או כמו :צדק חברתי.

באפריקה נושא הטרור, במרבית המיקרים, אופי של מאבק בין שבטים על השילטון. גם שם לובש המאבק מחלצות של "צדק חברתי" בתחומי הכלכלה, או "דמוקרטיה" בתחומי החברה והמישטר. בדרך כלל הצד החלש והמדוכא הוא הנלחם לשינוי (מהפכנות, רביזיוניזם) בעוד שהצד החזק והשולט נאבק כדי לשמר את המצב הקיים (שמרנות, ריאקציה).

את המושג "ג'יהאד" הייתי מוציא מתוך הדיון הכללי בטרור כי אני רואה בו מושג מאוד מצומצם. נכון שהוא תופס מקום מכריע כשמדובר בסיכסוך הישראלי- ערבי. נכון שיש כאלה שהיו רוצים לשתף אותו בכל התייחסות לטרור על רקע דתי בין "העולם המוסלמי" לבין "העולם הנוצרי" או אפילו, עם כל הצניעות הנדרשת, לבין "העולם היהודי" ויש גם כאלה שיאמרו "העולם היהודי- ישראלי".

ברצוני להדגיש כו הדברים הבאים הם דעתי האישית בלבד. אפשר לקבל אותם או לסתור אותם ו/או לדחות אותם.

איסלם הוא איסלם. הקוראן, כמו הברית החדשה, כמו התורה הם שווים מבחינת אלה המאמינים בהם. הקוראן משותף לכל המוסלמים. הברית החדשה מקובלת על הרוב המכריע של הנוצרים והתורה היא הבסיס לאמונתם של כל היהודים. אולם מכאן ואילך מתחיל השוני. כמאז ומעולם הבעיות מתחילות עם הפרשנויות השונות שניתנו ושניתנות לקוראן, ולברית החדשה, ולתורה. (אם נרצה להתייחס לימים העכשויים נכלול גם את הקומוניזם, הסוציאליזם, הפאשיזם וכו'). מכאן שהגדרות כמו: קיצוני, רדיקלי, מיליטנטי, ליברלי, מתון, וכו' מתייחסות לא לאיסלם ולא לנצרות ולא ליהדות, אלא לכל הפרשנויות השונות, על כל הניואנסים השונים. אלא שההגדרות מתייחסות  לביצוע היום-יומי של האנשים, החברות והמדינות את הפרשנויות האלה. כך כשאתה מדבר על "איסלם מתון" אני מניח שאתה מדבר על מדינות מסוימות או חברות מסוימות מוסלמיות שאתה מאמין שהיחסים בינן לבין "העולם המערבי" הם יחסים טובים.

בדבריך אתה מציין את "מעלותיהן" של שלוש מדינות: סעודיה, פקיסטן ואירן ולעומתן אתה מציג את עירק.

ערב הסעודית:  אכן אני מסכים איתך שזו מלוכה סגורה ובזבזנית. שבית המלוכה הוא מושחת. שהאוכלוסיה מדוכאת. שהשילטון תומך באין ספור אירגוני "צדקה" במרכאות וללא מרכאות. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה ש"הטרור המוסלמי" מופנה במידה רבה כנגד המשטר המוסלמי הקיים בסעודיה עצמה. אני לא בטוח שסעודיה היא מדינת מפתח ששרתה את ה"טרור המוסלמי" ככזה, לא כמדינה ולא כ"שרות" מוכר. ערב הסעודית היא מדינה שמקיימת יחסים תקינים עם העולם המערבי, להוציא את ישראל (במידה וישראל נחשבת לחלק אינטגרלי של העולם המערבי).

פקיסטן:  גם בפקיסטן וגם באפגניסטן רוב פעולות הטרור, לבד מאלה שהיו מכוונות כנגד הפלישה הרוסית בעבר וכנגד הפלישה האמריקאית היום, הן כנגד המישטר הקיים בהן, ומהוות בעיקרן מאבק בין שבטים שונים, או קואליציות של שבטים, רובם ככולם מוסלמים קנאים ומיליטנטים. גם אירגון אל-קעידה, הנחשב כיום לאירגון טרור בין-לאומי אימתני, לא הוקם ולא טופח על ידי המודיעין הצבאי הפקיסטני כאירגון טרור עולמי ובוודאי שלא כנגד ארצות הברית. פקיסטן, בהתאם להגדרתך, היא מדינה מוסלמית מתונה המקיימת יחסים תקינים עם העולם המערבי.

אירן:  כיום אירן היא מדינה מוסלמית רדיקלית ותומכת טרור בעיקר כלפי ישראל, באיום ישיר ובתמיכה באירגון החיזבאללה. אירן אינה מקיימת יחסים תקינים עם כל מדינות העולם המערבי. אך אל נשכח כי עד למהפכה החומיינית היתה אירן מדינה מאוד מתונה.

גם לפקיסטן וגם לאירן יש גישה כזו או אחרת וברמה כזו או אחרת לנשק גרעיני. אגב, נשק גרעיני אינו בהכרח נשק להשמדה המונית, ויש נשק גרעיני לשימוש טקטי מקומי ומצומצם. כמו כן יש לזכור כי נשק גרעיני מצוי גם בידי מדינות נוספות שאולי כן ואולי לא תומכות בטרור כזה או אחר בצורה גלויה או נסתרת.

עובדה נוספת היא כי בהיסטוריה השתמשו בנשק גרעיני רק שתי פעמים שהן בעצם רק פעם אחת. גם זאת על ידי ארצות הברית שאינה מדינת טרור וגם זאת בזמן מלחמת העולם השניה.

עירק:  תמהני למה אתה נוטה חסד לעירק. לא ברור לי מה כוונתך במושג "ג'יהאד עולמי". עירק היא המדינה היחידה שמאז מלחמת העולם השניה השתמשה בנשק להשמדה המונית. גזים רעילים! (אגב, בגזים רעילים השתמשו רק במלחמת העולם הראשונה) הן כנגד אירן והן כנגד אזרחיה היא, הכורדים. עירק יצאה למלחמה הן כנגד אירן והן כנגד כווית, שתיהן מדינות ריבוניות שכנות. נכון שמפקחי האו"ם שנשלחו לעירק לא מצאו נשק להשמדה המונית. לא מצאו ואינני יודע למה. כי ברור הוא שבעבר היה בידי עירק נשק שכזה. אל לנו לשכוח כי המלחמה העירקית כנגד כווית היא שהיתה הזרז, ואולי התרוץ, לכניסתה של ארצות הברית למלחמה.

אם נרשה לעצמנו מעט ציניות אפשר יהיה לומר כי בעיקבות משבר האנרגיה מ-1973, בו לקחה עירק חלק לא מבוטל, ואם נכיר בעובדה שמשבר האנרגיה לא היה סתם איזה משברון. נהיה חייבים להגדיר את השימוש הזה ב"משאבי-טבע" כשימוש בהם כנשק נגד המערב, כולל את אירופה ואת ארצות הברית. מרגע ש"משאבי הטבע" האלה היו לנשק, נהיה זה לגיטימי להלחם בכל דרך אפשרית כנגד הנשק הזה. לכן, עם כל הציניות המתונה, אפשר לומר כי השתלטות המערב על משאבי הטבע האלה, נפט בעברית, של הערבים, היא לגיטימית והניסיון הצפוי לכישלון להכתיב לערבים "ערכים", גם לו יש הצדקה אם הדבר מבטיח שהעולם הערבי, וכלל המדינות המפיקות נפט, לא ישתמשו בעתיד בנשק הזה. הנפט אמנם לא מוגדר כנשק להשמדה המונית אך הוא בהחלט בעל כושר פגיעה בהמונים חפים מפשע.

לצערי, לצערי העמוק, ישראל אכן תלויה תלות כמעט אבסולוטית הארצות הברית. לדעתי ולצערי גם רוב העולם המערבי, כולל אירופה, תלוי במידה זו או אחרת בארצות הברית. האו"ם יחדל להתקיים ברגע שארצות הברית תפסיק לממן אותו. נאט"ו ייעלם אם ארצות הברית תוציא את חייליה ממנו ותפסיק לממן אותו. אין הדבר מנחם אותי. אני יודע וגם רוב העולם יודע כי האימרה שאם ארצות הברית תתעטש, העולם יקבל דלקת ריאות, היא לא סתם אמירה בעלמא.

ארצות הברית תומכת לא רק בישראל. היא תומכת בכל ארצות אירופה, במצרים, בעבר הירדן ובעוד ארצות או מדינות. היא תומכת רק משום שזה באינטרס שלה. לארצות הברית, במציאות הקיימת היום בעולם, אין צורך בקנוניה כנגד הערבים, ולא כנגד האיסלם, ובטח שלא כנגד המתונים. הדבר היחיד שיכול לשנות את התייחסותה של ארצות הברית לישראל הוא שינוי במערכת האינטרסים שלה בעולם. יחד עם זאת מערכת היחסים הזו עם ישראל היא כל כך מורכבת. מעורבים בה גם יהודי ארצות הברית. גם קבוצות דתיות שונות לא יהודיות בתוך ארצות הברית. גם אמונה בערכים של דמוקרטיה שעם כל ההיסתייגויות היא קיימת בישראל, ובכל העולם הערבי ביחד אין אף מדינה שתהיה דומה לדמוקרטיה הישראלית. אפשר להוסיף לכך את זכר השואה, את בוגדנותה של של אירופה כפי שהיא נתפסת בארצות הברית (שלא לדבר על בוגדנותה שלה עצמה). את עזות המצח של העולם הערבי ואת שינאתו את ערכיו של העולם המערבי בהנהגתה של ארצות הברית. עזות מצח המעוררת את הרצון של הממשל האמריקאי, ולא רק העכשוי, ללמד את העולם הערבי והמוסלמי לקח. וביחוד נכון הדבר לאחר האחד-עשר בספטמבר והפגיעה המגדל התאומים הניו יורק שהיה בעיני רבים סמל.

אני מסכים איתך כי ישראל לא צריכה לחכות לפלשתינים. לדעתי על ישראל להחליט מה היא רוצה, ומה טוב בשבילה, ומה משני אלה הוא בר-ביצוע, רצוי במשותף עם העולם, ואם לא, גם באופן חד צדדי.

אני מסכים איתך כי ישראל צריכה להפסיק להתיישב בשטחים כפי שהיא עושה זאת כיום, כי לדעתי זה לא מה שטוב בשבילה, ולו רק בגלל הסכנה לאובדן זהותה הדמוקרטית.

כשהייתי קטן סיפרו בדיחה על שני אנשים שהגיעו בשעת לילה מאוחרת לבית מלון נחות. אמר להם בעל המלון כי לצערו נשאר רק חדר אחד פנוי ואם הם רוצים לישון במלון יהיה עליהם לחלוק את החדר הזה ביניהם. בלית ברירה הסכימו. לאחר זמן הרגיש האחד מחנק וחום. קם ופתח את החלון. כעבור זמן חש השני כי קר לו. קם וסגר את החלון. התחילו השניים לריב. זה פותח וזה סוגר. אחרי לילה נורא בו שניהם לא ישנו פנו בתלונה אל בעל המלון. בעל המלון צחק ואמר "אתם לא ראיתם שהחלון שבור ואין בו שמשה".

אני לא דואג לחלון ההזדמנויות. מאז שהתחיל הסיכסוך הישראלי- ערבי כבר נפתחו וניסגרו אין ספור חלונות הזדמנות ועוד רבים רבים ייפתחו וייסגרו העתיד.