על התפילה והברכה
נו אז מה?
2004. 9. 16
רשימות
תאמינו לי. זה שנים רבות שלא אחזתי בידי
ספר תפילה. זה יובלות שלא פתחתי ספר תפילה. לא שיש לי משהו נגד סיפרי תפילה, אבל
יש לי גם יש לי רבות נגד הממסד הדתי במדינה ובכלל.
אז מה פתאום?
בימים אלה אני מסיים מעבר לבית אחר. זה
כבר כמה ימים שאני מתמודד עם אלפי הספרים ומנסה לעשות קצת סדר במדפים שתמיד תמיד
הולכים ו"מצטמצמים" ונעשים קצרים יותר ויותר. אינני יודע מי אחז במי,אני
במחזור התפילה לראש השנה ויום כיפור, או אולי היה זה המחזור שאחז בי וטלטל אותי אל
ימים רחוקים בהם היה אבי מעיר אותי בשעות השינה המתוקות ביותר של הבוקר וגורר אותי
לבית הכנסת. אחזנו זה בזה, אני במחזור והמחזור בי, אחיזה שהעלתה בזכרוני את המון
התפילות.
וזאת התפילה: כמנהג ספרד.
" ויום טוב היה עושה (הכהן
הגדול) בצאתו בשלום מן הקודש: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי אלהיו.ובכן כמו ששמעת
תפילת כהן גדול בהיכל. כמו כן מפינו תשמע ותושיע:
יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי
אבותינו שתהא השנה הזאת הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם. שנת אורה.
שנת ברכה. שנת גילה. שנת דיצה.שנת הוד. שנת ועד טוב. שנת זמרה. שנת חדוה. שנת
טובה. שנת ישועה. שנת כלכלה. שנת למוד. שנת מנוחה. שנת נחמה. שנת ששון. שנת עלצון.
שנת פדות. שנת צהלה.שנת קוממיות. שנת קבוץ גליות. שנת קבול תפלות. שנת רצון. שנת
שלום. שנת טלולה גשומה. שנת שובע. שנה שתוליכנו בה קוממיות לארצנו. שנה שתדבר בה
עמים תחתינו. שנה שתכתבנו בה לחיים טובים. שנה שלא יצטרכו עמך בית ישראל לפרנסה זה
לזה ולא לעם אחר.שנה שתעצור המגפה והמשחית מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל. שנה שלא
תפיל אשה פרי בטנה:
וזאת התפילה: נוסח אשכנז.
"וכך היתה תפלתו של כהן גדול ביום
הכפורים בצאתו מבית קודש הקדשים בשלום בלי פגע: יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי
אבותינו שתהא השנה הזאת הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל. שנת אוצרך הטוב תפתח
לנו. שנת אוסם. שנת ברכה. שנת גזירות טובות מלפניך. שנת דגן תירוש ויצהר. שנת הרוחה
והצלחה וקימים. שנת ויעוד בית מקדשך. שנת זול. שנת חיים טובים מלפניך. שנת טלולה
וגשומה אם שחונה. שנת ימתיקו מגדים את תנובתם. שנת כפרה על כל עונותינו. שנת לחמנו
ומימינו תברך. שנת משא ומתן. שנת נבוא לבית מקדשנו. שנת שובע. שנת עונג. שנת צאתנו
ובאנו תברך. שנת קהלנו תושיע. שנת רחמיך יכמרו עלינו. שנת שלום ושלוה. שנה
שתוליכנו קוממיות לארצנו. שנה שלא תפיל אשה את פרי בטנה. שנה שתעלנו שמחים לארצנו.
שנה שלא יצטרכו עמך בית ישראל זה לזה ולא לעם אחר. בתתך ברכה במעשה ידיהם: ועל
אנשי השרון היה אומר. יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שלא יעשו בתיהם
קבריהם: ..."
גמרתי לקרא והרגשתי מבוכה גדולה. איך זה
נעשינו "קמצנים" קפוצי ידיים שכל מה שאנחנו יודעים לומר האחד לשני הוא
"שנה טובה" ויש גם נדיבים המוסיפים "גמר חתימה טובה".
אני לא זוכר מתי בדיוק היו האנשים
מברכים האחד את רעו.
וזאת הברכה:
"תיזכו לשנים רבות נעימות
וטובות"
איזה יופי!!!
הערה: על מנת שלא תקום צעקה גדולה על
אפליה הבאתי קודם את "מנהג ספרד" ובהדגשה.
No comments:
Post a Comment