התנתקות זוטא  חד-דו-רב צדדית

 

נו אז מה?                                                      2005. 2. 8

רשימות

 

לא, לא מדובר בפינוי עוד התנחלויות. גם לא מדובר בהסגת חיילים ולא בפינוי מחסומים. ולא איכפת אם הרשות הפלשתינית תפרוש, ברצינות או בצחוק, עוד שוטרים/חיילים באזורי המגע שבין רצועת עזה לבין ישראל.

אז על מה הרעש? פתאום אומרים לנו שזה יהיה הנושא המרכזי ב"וועידת הפיסגה" שתהיה מחר בשארם אל שייך. אפשר לחשוב שאין נושאים חשובים יותר שיש לדון בהם, אולי, למשל, לא דווקא על "התנתקות" אלא על "התחברות".

ישראל מקיימת וועדה חשובה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר לקיים בארץ כדי לדון על כך.

הפלשתינים בכלל לא רוצים לדון ואפילו לא לחשוב על כך.

ואמירה הס כתבה שהם, הפלשתינים, יקבלו את זה כבדיחה גרועה. טוב, בענין הזה אף אחד לא טען שיש לה מספיק חוש הומור כדי להבין או להבחין בין בדיחה טובה לגרועה, או בכלל.

אז במה מדובר?! תאמינו או לא, מדובר בשחרור אסירים! כן, אסירים פלשתינים, נכון, לא גיבורים גדולים, אולי ההיפך הוא הנכון. לא מדובר בלוחמי חופש, אפילו שיש ביניהם שחושבים שהם כאלה.

אני בהחלט יכול להבין את הצד הישראלי שרוצה להפתר מהם, בסך הכל זוטרים, נמושות, עבריינים פליליים, או כאלה שכבר אוכלים יותר מידי זמן על חשבון משלם המיסים הישראלי. לישראל לא יצא מהם כלום, הם אפילו לא על תקן קלפים, קלפי מיקוח, הם סתם. שחרורם לא ייחשב אפילו כמחווה של רצון טוב ולא אתפלא אם הרשות רואה בהם את ההיפך מזה, ובעצם היתה שמחה אם היו נשארים בבתי הכלא הישראלים. כאלה אסירים גם להם יש מספיק.

אבל בכל זאת. הרשות לא יכולה להתכחש להם, אחרי הכל הם שלה. אני לא יכול לומר שהם "אזרחי הרשות" כי הרשות עוד לא יכולה להעניק אזרחות. אפשר גם להבין את הדילמה העומדת בפניה: את מי תסכים לקבל? את אנשי הפת"ח? את אנשי החמא"ס? את מי?! הרי לא משנה את מי שהרשות תסכים לקבל. תמיד יהיה מי שימתח על כך ביקורת. אחרי הכל הם למדו ולומדים הרבה מישראל.

וישראל? מה יקרה אם ישראל תגלה קצת גדלות נפש? שתגלה לעצמה עד כמה היא חזקה שיכולה לקבל החלטה חד-דו-רב צדדית. וגם שרון שיהיה גבר-גבר, מה יש? זו יפגע בכבודו? זו לא תהיה הפעם הראשונה שישראל משחררת אסירים ככה סתם. פשוט צריך לשים אותם על אוטובוסים ולשלוח אותם הביתה. כמה זה כבר יכול להיות מסובך ויקר? בסך הכל איזה עשרה-עשרים אוטובוסים ואני בטוח שיהיה גם מי שישמח לקבל אותם בבית. אולי לא הרשות כרשות, אבל אני מניח שלכל אחד מהם יש בית ומשפחה והורים ואולי גם אישה וילדים. נכון, לשחרר אותם לא יחשב למחווה פוליטית-מדינית. רק סתם איזה מחווה אנושית קטנה.

ועמירה הס? טוב, אי אפשר תמיד לספק לה נושא לכתיבה, אבל במקרה שלפנינו היא יכולה לשתף פעולה עם גדעון לוי. הוא כבר ידע למצוא משהו על המסכנים האלה ועל המסכנות הזו.