פאטה מורגנה

אולי היה שם משהו ואולי לא. אני אומר "שם" כי עד לפני כמה זמן, וגם כיום, רק מעטים בישראל ועוד פחות מכך בעולם, יודעים איפה זה אנאפוליס. לא שיש חשיבות מיוחדת למקום. יש עוד פחות חשיבות לפרוש השם.

ככלל, מה שאיפיין את כל הענין הזה שאני עוד לא בטוח איך צריכים לקרא לו, הוא חוסר החשיבות שלו, השוליות שלו.

הגירסה המקובלת היא שכל הרעיון את הענין הזה הוא רצונו, או אולי יותר נכון לומר הצורך של נשיא ארה"ב להשאיר איזה שהיא טביעת כף רגל חיובית בהיסטוריה. אני לא חושב שהוא העריך נכונה מה היא המועקה הנובעת מהיות נשיא של המעצמה הגדולה והחזקה היחידה הקיימת בעולם. עולם מסוכסך מפוצל עמוס שנאות לאומיות, דתיות, אטניות, פוליטיות וכל הגדרה אחרת שתמצאו לנכון, כאשר כל אלה מוצאים ביטויים במאבקים כוחניים.

זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית בה כעשרים אחוזים מאוכלוסית העולם נאבקת כנגד כעשרים אחוזים אחרים של האוכלוסיה הזו. אין המאבק הזה דומה למאבק האחרון בו הסתבך העולם במימדים שכאלה. מלחמת העולם השניה היתה "מלחמה".אם לא נייחס לרגע חשיבות להיקף המלחמה, אפשר לומר כי היתה זו מלחמה "קונבציונאלית" עד לסיומה שלא היה קונבציונאלי. מלחמה קונבציונאלית במובן שבה עמדו צבאות של קואליציאת מדינות כנגד צבאות של קואליציה של מדינות אחרות.

אין הדבר אומר שאת "מחיר" המלחמה לא שילמה גם, או בעיקר, האוכלוסיה האזרחית. ישנן טיאוריות האומרות כי מלחמת האזרחים בספרד ב-1936 היתה המלחמה האידאולוגית האחרונה. אני חולק על טיאוריה זו מתוך ראיה כי כל המלחמות, גם אלה שלכאורה הצד האידאולוגי שלהן לא נראה במבט ראשון, הן מלחמות אידאולוגיות. וכזו היא גם המלחמה "השונה" המתנהלת עכשיו.

השוני בין המלחמות העכשוויות הוא שמצד אחד נלחמות צבאות של קואליצית מדינות בעוד שמן הצד השני נלחמים אירגוני טרור שבחלקם מקיימים מגעים ואולי אפילו אסטרטגיה משותפת ביניהם, אך בחלקם הגדול הם אירגונים מקומיים, תוך מדינתיים או בין מדינות שכנות. כעובדה, רוב אירגוני הטרור הפעילים כיום ברמה העולמית, הם אירגונים מוסלמיים הנלחמים בצורה זו או אחרת במדינות המקיימות אורח החיים החילוני/מערבי. מלחמה זו מתבטאת הן במאבקים מזוינים המתבצעים בעיקר על ידי "אל קעידה" כנגד קואליצית המדינות המערביות המונהגות על ידי ארצות הברית.