"...היום
יש לנו את עמיר פרץ.
איך זה שבמשך עשרות שנים יש לנו איזה פרץ?
שלא נותן לחברה הישראלית לשכוח מהיכן בא. כולם יוצאי מרוקו. כולם עסקו ועוסקים בשכבות
החלשות של החברה. שניים מהם צמחו מתוך העבודה ולחמו למען קבוצות כאלה ואחרות
של אנשי עבודה. שניים מהם עלו וצפו מתוך ישובים מוכי מצוקה והיו למנהיגים
אוטנטיים.
אז אולי, אולי עמיר פרץ הוא זה שיחזיר מעט
מהצבע לפניה של ההסתדרות. אולי הוא זה שיצליח לשקם ולו במעט את מה שהרס
קודמו, שבחדות לשונו "הצליח" להרוס גם את ההסתדרות וגם את קופת-חולים וגם את מפלגת העבודה, והוא עוד מוסיף להסתובב בראש מוגבה ולנפנף בחרצובות
לשונו שהוא הוא המציל הגדול של כל מה שהרס.
אז אולי עמיר פרץ הוא זה שיצליח לנסות ולבנות
מחדש את העבודה כערך. כן! עבודה זה ערך! כמו שפעם לפני שהיו
"פועלים זרים". כש"עבודה עברית" היתה ערך וההסתדרות היתה לא
רק "איגוד מקצועי" אלא השקפת עולם, וקופת-חולים נתנה (על אף מיגבלותיה)
שרותי בריאות טובים יותר משרותי "ביטוח בריאות ממלכתי".
אולי יהיה זה הוא שיחזיר למונח
"סוציאליזם" משהו ממהותו ולא יקים לנו מפלגה
"סוציאל-דמוקרטית" על ידי אבירי הלשון החדה שאולי יודעים מה זו
דמוקרטיה, אבל סוציאליזם! מה להם ולסוציאליזם?! עבודה! מה להם
ולעבודה?! הרי הם כולם לא יותר מחבורה של עסקנים פוליטים שכוחם בלשונם. שהישגיהם העיקריים עד היום היו: הרס ההסתדרות, הרס חברת העובדים, הרס מפלגת העבודה
ולאחרונה גם הרס
מפלגת מר"צ.
אז אולי צריך לתת לעמיר פרץ את
ההזדמנות. מי יודע, אולי זה יצליח. אולי."
No comments:
Post a Comment