היום השביעי

 

נו אז מה?                                                                      2004. 9. 30

רשימות

אימגו

 

"וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו..." בראשית ב' 2.

זכותו של כל אדם להחזיק בדעתו הפוליטית ולפעול בדרכים דמוקרטיות לקידומה. זכותו של כל אירגון או קבוצת אנשים להחזיק בדעה פוליטית ולפעול בדרכים דמוקרטיות  לקידומה. יותר מכך, מותר לכל אחד מאלה: אדם, אירגון, או קבוצת אנשים לשנות את דעתם הפוליטית ולפעול בדרכים דמוקרטיות לקידום הדעה החדשה. רצוי, למען היושר הציבורי, לנסות להסביר ולנמק מה הביא לשינוי הזה. בכל מקרה רצוי להגדיר בצורה ברורה וחדה מה היא הדעה הפוליטית העכשווית כדי שאפשר יהיה לבחון אותה בייחס לדעה הישנה, שגם היא צריכה להיות מוגדרת בצורה ברורה וחדה לפחות בעת שהיא היתה הדעה ה"עכשווית".

אני יודע שזה נאיבי לחשוב ולבקש דברים שכאלה, הרי במציאות הפוליטית שבה אנחנו חיים ואותה אנחנו יוצרים, הבהירות, הכלליות, העמימות ואפילו הדו או הרב משמעויות, הן הכלל הראשון.

לא שאלתי אם הם "שמאל" ולא היה איכפת לי אם הם "ימין". דיברה אליי סיסמתם החוזרת בקביעות ונאמנות על עצמה: " להתכנס למדינה יהודית דמוקרטית". ברור היה לי כפי שברור מעצם המצב ההיסטורי- פוליטי-דמוגרפי של מדינת ישראל, כי לא ניתן להגיע להפרדה מוחלטת בין יהודים וערבים שהם, אלה גם אלה, אזרחיה של מדינת ישראל. אך ברור היה לי כי ה"התכנסות" בה מדובר, מטרתה היא הפרדה בין אזרחי ישראל, כולל הערבים החיים בה מאז כינון המדינה, לבין הערבים תושבי השטחים שנתפסו ב-1967. בכוונה אינני קורא לערביי ישראל ולערביי השטחים האלה "פלשתינים" וזאת רק מהסיבה שבמציאות הקיימת הגדרה שכזו אינה יכולה להיות חדה וברורה. אבל אם מדובר בהתכנסות שמביאה להפרדה, הרי שהמונח המקובל כיום כוונתו היא "היתנתקות". כלומר בפינוי המתנחלים היהודים מאותם השטחים שנתפסו ב-1967. אולי לא מכולם, כי כבר אמרנו שאין הפרדה מוחלטת ואין פינוי מוחלט. כמו כן ברור היה כי אם הדבר יעשה, תתקיים האפשרות של הקמת מדינה שכנה לצד מדינת ישראל. לתושבי המדינה הזו מותר יהיה לקרא לה פלשתין ולעצמם כעם, מותר יהיה לקרא פלשתינים, או כל שם אחר שיבחרו לעצמם. וצריך שיהיה ברור ליהודים ולערבים ולפלשתינים ולכל העולם, כי מדינה זו תתקיים לצד מדינת ישראל ולא במקום מדינת ישראל.

כבר הזכרתי אחת מתכונות ה"אופי" של המציאות הפוליטית. תכונה נוספת של מציאות זו היא הציניות שלפי דעתי היא גם אחותה של עיוות הדברים, במיוחד, כאשר יותר מבכל תחום אחר, היא באה לידי ביטוי במדיה. ראויים לציון מיוחד בתחום הזה הם מנסחי הכותרות בעיתונים בין אם הם הכתבים עצמם ובין אם אלה העורכים. ובכן, קראתי בעיתון "הארץ" שכ-200 אנשי שמאל הצטרפו לליכוד. בגוף הכתבה נזכרים כמה שמות שלידיעתי הם מחברי ומדוברי האירגון/קבוצה נושא השם "היום השביעי". אינני יודע אם יש חפיפה בין חברי האירגון/קבוצה לבין המצטרפים לליכוד או שרק חלקם מצטרף או אולי אלה אחרים שמצטרפים. או שבכלל אין הם מצטרפים, אלא רק תומכים.

למען האמת אין זה מעניני אם אנשים תומכים בליכוד, אבל מצער אותי אם אלה הם אנשי שמאל, או אותה קבוצת אנשים הפועלים להתכנסות למדינה יהודית דמוקרטית. להבנתי זה ניסוח אחר להתנתקות או להיפרדות מהשטחים, אפילו אם בשלב הזה מדובר בעיקר בשטחי רצועת עזה. גם אם תהיה זו מה שנקרא "התנתקות חד-צדדית", אתמוך בה. כי זו הגדרה שאין מאחריה ולא כלום, משום שבמצב הקיים אין, ולא יכולה להיות "חד-צדדיות", כי כל מי שיש לו דעה ומעמד בעולם, בוחש, או מנסה לבחוש בקדירה הזו.

כהמשך לכתבה הנזכרת, ותוך יומיים בלבד, מיהרה גם עמירה הס להביע את דעתה, והיא רואה בתמיכת הקבוצה הזו בתכנית שרון "אהדה מסוכנת". נו טוב. את דעותיה המוגבלות של עמירה הס כולם מכירים.

את דעתי על המדיניות של אריאל שרון, גם אני מעולם לא הסתרתי. אבל אם אכן תכנית ההתנתקות היא כפי שמציגים אותה, אני מוכן להצהיר שאני תומך בה, זאת על אף כל מגרעותיה, על אף היותה תכנית של אריאל שרון וחלק ממדיניותו. אני מרשה לעצמי לומר כי הליכוד הוא לא אריק שרון ואריק שרון אינו הליכוד. הוא עצמו הינו מיעוט בתוך הליכוד, כפי שלמדנו מתוצאות ההצבעות של חברי הליכוד לאישור, או יותר נכון לומר לדחיית תכניותיו, ובעיקר תכנית ה"התנתקות". הליכוד הוא בנימין נתניהו ותומכיו, ואולי עוד יותר מהם עוזי לנדאו וחבריו "המורדים". אחסוך לי ולכם את רשימות השמות של מי בעד הנגד ומי נגד הבעד.

כדי שלא נשכח מי הם "אנשי השמאל" שהצטרפו או לא הצטרפו לליכוד אומר כי שמחתי לקרא את תגובתו של דני רשף, מדוברי קבוצת "היום השביעי" לדבריה של עמירה הס. התגובה הופיעה באתר "אימגו" תחת השם "מנחשת העתידות". " תמיכתנו באריק שרון אינה עיוורת ובלתי מותנית. היא נתונה כרגע למהלך יחיד שהוא ישים". מכאן אני מבין  כי לא מדובר בהצטרפות לליכוד כפי שפורסם בעיתון "הארץ", אלא רק בתמיכה בתכניתו של שרון להתנתק ואין בכוונת "היום השביעי" לשבות ממלאכתו להביא "להתכנסות למדינה יהודית דמוקרטית", שתביא בהמשך להקמת מדינה "פלשתינית" לצד מדינת ישראל.

 

כל ההדגשות הן שלי א.ח.

 

אפשר לקרא כתבות אחרות העוסקות בנושאים שהועלו כאן באתר שלי "נו אז מה?"