Wednesday, June 19, 2013

שעור מחול                                                              2005. 9. 21
 
לפני חודשים לא רבים העלה, על במות שונות ובהזדמנויות שונות, האנתרופולוג  והמשורר זלי גורביץ', מעט בחיוך, מעט בגיחוך ולבטח מתוך מחשבה, את הרעיון הנחמד האומר כי אם יש לשנות את ההימנון הלאומי, הרי מה שהוא היה מציע ומה שלדעתו המתאים ביותר הוא השיר:
עוגה, עוגה, עוגה,
במעגל נחוגה.
נסתובבה כל היום
עד אשר נמצא מקום.
לשבת... לקום...
ובאמת, מה יותר מתאים ממילות השיר הזה לתאר את העבר וההווה של העם היהודי ויש יותר מיסוד סביר לחשוש כי גם העתיד יהיה כזה.
גם לזקנים שבינינו וגם לקטנטנים מוכר השיר הזה. אין כמעט ילד בישראל שאינו יודע את השיר ושלא רקד את הריקוד הזה. אין כמעט גננת שלא תראה בשיר ובריקוד מכשיר חינוכי חיוני על האספקטים השונים שבו וזאת בנוסף להיותו אמצעי חינני להעביר את זמנם של הפעוטים.
אכן. לדעת רבים וטובים, אנשי מקצוע וגם סתם חכמים, ראוי ורצוי להתחיל ולחנך את האדם כבר מינקותו, כי כאמור, אין כ"גירסא דינקותא" להתקבע בדעתו של אדם ולכוון את דרכיו, לפעמים לכל ימי חייו.
האם זה נכון?... אולי!
 
מתוך רצון חינוכי לכוון את דרכו הפיסית של האדם עוד בהיותו ילד. להקנות לו ידע והרגלים. ללמדו להבחין בין ימין לשמאל. בין קדימה ואחורה. לומד כל עולל גם את השיר והריקוד:
ימינה ימינה, שמאלה שמאל,
לפנים, אחורה,
לה-לה-לה...
למי שלא מכיר את הריקוד וקשה לי להאמין שיש מישהו שכזה, הרי ההדרכה:
ימינה ימינה: שני דילוגים קדימה כשרגל ימין מובילה ורגל שמאל עוקבת אחריה.
שמאלה שמאל: תוך דילוג מתחלפות הרגליים, שני דילוגים קדימה כשרגל שמאל מובילה ורגל ימין עוקבת אחריה.
לפנים: שני צעדים קדימה.
אחורה: שני צעדים אחורה.
לה-לה-לה: בני הזוג פונים האחד אל השני, משלבים את זרועותיהם הימניות ומדלגים בסחרחורת שישה דילוגים בכוון השעון.
לה-לה-לה: מחליפים כיוון, משלבים את זרועותיהם השמאליות ומדלגים בסחרחורת שישה דילוגים כנגד כיוון השעון.
אז תגידו! זה לא מתאר במדויק את המצב הפוליטי/רעיוני בארץ?
תגידו, אריק שרון זה שמאל או ימין? תשאלו את חברי מרכז הליכוד. חלק יגידו שהוא ימין וחלק יגידו שהוא שמאל. ויש לזה סיבה אמיתית כי חלק מחברי הליכוד, לפי מעמדם הסוציו-אקונומי, היו צריכים באופן "טבעי" להיות חברים במחנה השמאל. בעוד שחלק שני שייך ל"קפיטליזם חזירי".
תשאלו למשל את חיים רמון. הוא יגיד שהוא שמאל ובאותה הנשימה יגדיר את אריאל שרון כימין. ימין, אבל מבצע את מדיניותו שכאמור" לדעתו" היא מדיניות השמאל.
ויוסי ביילין: סוציאל-דמוקרט (כך הוא חושב ומגדיר את אופיה של המפלגה שאולי הוא יקים בעתיד). אם תגידו שהוא ימין, אז תעבירו בגופו רעד. אם תגידו שהוא שמאל, אז אפילו חברי מר"צ – יחד לא יאמינו לכם. ויהיו גם כמה ערלי לב שיגידו כי מי שמתקיים מכספי מדינות האיחוד האירופי , או שווייץ, או נורווגיה, האם זה בכלל עושה אותו למשהו במדינת ישראל. אולי הוא בכלל מעבר לשמאל.
הוא חושב שהוא רואה את העתיד וצועד קדימה. ואחרים חושבים שהוא מנותק מהמציאות ומביט אחורה. הרעים באמת חושבים שהוא בכלל טרה-לה-לה-לה-לה.
והאב הרוחני שהיה לו, שמעון פרס, הוא "כן ולא" כזה חצי חצי. יושב ראש מפלגת "העבודה" שכבר מזמן לא נשארו בה אנשים עובדים. וגם ההסתדרות היא כבר לא חלק ממנה, בעיקר "בזכותו של איש השמאל הנזכר לעיל, חיים רמון. יש גם שחושבים שהוא, שימעון פרס, הוא החלק השמאלי של אריאל שרון.
והדתיים: מה הם? שמאל או ימין? איך אפשר להגדיר דת במונחים פוליטיים? אני אסכים אם כל אחד שיגיד שאי אפשר. המסקנה המתבקשת: להפריד את הדת מהחיים הפוליטיים. לא ימין ולא שמאל!
נו טוב. הבנתם את הרעיון. אז כמו שאמרתי על הרעיון של זלי גורביץ', התייחסו אל זה מעט בחיוך, מעט בגיחוך, אפילו שהדברים הם רציניים עד מוות ובהחלט דורשים חשיבה.


No comments:

Post a Comment